פסק-דין בתיק ת"א 160670-09

מבוא

1.       התובעת ילידת 2.7.1987 נפגעה ביום 27.10.08 בתאונת דרכים (להלן: "התאונה") כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

2.       הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות ועל כן נסבה המחלוקת בשאלת הנזק בלבד (ראה הודעת ב"כ הנתבעים בישיבת יום 22.2.10, עמ' 1, ש' 11).

3.       מטעם התובעת העידו התובעת בעצמה וכן גב' טניה מולוטוק-אבן חיים.

          מטעם הנתבעת לא הובאו כל עדים.

4.       מומחה ביהמ"ש, ד"ר גדעון בורשטין, אורתופד, נחקר על חוות דעתו. בתום שמיעת הראיות סיכמו הצדדים טענותיהם בע"פ.

5.       שתי שאלות הן במחלוקת:

          א.      קביעת שיעור נכותה הרפואית והתפקודית של התובעת.

          ב.      נזקיה.

הנכות הרפואית

6.       התאונה ארעה שעה שהתובעת, שהייתה הולכת רגל, נפגעה ע"י רכב נהוג על ידי הנתבע 2,  נפלה אל הכביש ונחבלה ברגלה הימנית ובראשה. ממקום התאונה פונתה התובעת באמבולנס של מד"א לבית חולים אסף הרופא, שם טופלה ושוחררה לביתה עם המלצות למעקב אצל רופא מטפל, אנלגטיקה ומנוחה.

7.       ד"ר בורשטין, אשר מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש, בדק את התובעת ביום 11.11.09.

          לצורך השלמת חוות דעתו הפנה המומחה את התובעת לביצוע צילומי רנטגן עדכניים.

8.       בחוות דעתו קבע המומחה כדלקמן:

"דיון וסיכום:-

...בבדיקת רופא המיון נמצאה רגישות על גבי פיבולה פרוקסימלית. צולמה ונשלחה לביתה באותו יום באבחנה של חבלה לגב, ראש, ברך.כאבי רגל ימין נמשכו, אורתופד הקופה שלחה לבדיקת MRI בה נמצאה כונדרומלציה של הפיקה, עברה פיזיוטרפיה לכאבי הגב והרגל שעזרו. עובדת כבודקת תוכנה, חזרה לעבודה מלאה שבועיים לאחר התאונה. שוללת תחלואה מכל סוג קודם לתאונה המדוברת. כעת, כאביה ברגל הימנית אספקט חיצוני של הברך, יותר לאחר עמידה או הליכה ממושכת. שוללת כאבי מנוחה או כאבי גב היום. בבדיקתה יציבות וטווחי הברך מלאים. ללא רגישות מתחת הפיקה... צילומי הרנטגן מיום התאונה והצילומים העדכניים מדגימים הנמכה קלה של המשטח הטיביאלי הליטראלי, מיפוי עצמות מדגים קליטה רבה תחת המשטח הטיביאלי הליטראלי. MRI  5 חודשים לאחר החבלה, עדיין הוא מדגים אדמה גרמית קלה תחת המשטח הטיביאלי הליטראלי. כל אלו עושים האבחנה של שבר דחיסה עם הנמכה קלה של המשטח הטיביאלי והליטראלי בברך הימנית. שינוי אנטומי כזה של המשטח המפרקי החיצוני בברך, מגביר הבלאי הברך לאורך הזמן, קצב התקדמות השינויים בעקבות שבר כזה קשה לחיזוי.

לאור זאת אני מעריך נכותה האורתופדית הצמיתה ב- 10% לפי סע' 35 (1) ב'...".

9.        כאמור, הנתבעים זימנו את המומחה לחקירה על חוות דעתו. בחקירתו השיב המומחה: "באופן כללי, ככל שחומרת הפגיעה גבוהה יותר הנזק רב יותר" (עמ' 11 ש' 30).

          במענה לשאלת ביהמ"ש ציין המומחה: "אם אני צריך להתייחס לפגיעה של התובעת נכון להיום ולתפקוד שלה, הייתי אומר: או לומר שכלל השברים האלה, בתום תקופה של מספר שנים רב יביא לנכות של 10% באופן ממוצע כדי לכמת הפגיעה, או שכרגע הפגיעה שלה, אני מעריך אותה (התפקוד שלה טוב), בין 4% ל- 6% בגין הכאבים. אז הייתי מעריך הערכה מחודשת בעוד 15-20 שנה, כי צפוי שינוי והחמרה. יש אנשים שמשבר תוך פרקי יגיעו ליותר מ- 10% או כאלה שיגיעו לפחות. אם אני צריך לסכם הנכות בכלל בעתיד לא תעבור את ה- 10%" (עמ' 12 לפרוטוקול ש' 23-29).